מעצבת   |   מאיירת   |   כותבת

נשימה מלאה וטובה. 'סיפור ברוח' – ספר הילדים החדש שלי

שבועיים חלפו מאז העליתי את ספר הילדים החדש שלי, סיפור ברוח, ל Headstart, לצורך הוצאתו לאור. אני מעזה לקחת נשימה מלאה וטובה. אבל אחת ודי. נכון לעכשיו גויסו 36% מיעד הגיוס הסופי –  מיותר מנקודת הציון הראשונה שלי (שהיתה שליש).

באופן לא מתוכנן, סיפור ברוח החל את דרכו עוד לפני שהסתיימה העבודה על ספר החיותיות (יצא לאור לפני שנתיים וחצי, בהוצ' דני ספרים, וזכה למשובים חיוביים במיוחד). בשלבי העבודה האחרונים על ספר החיותיות נבט הגרעין העיקרי של סיפור ברוח, ועבר בהמשך שינויים, פיתוחים ושכתובים. עם הזמן הלכו והצטברו להם האיורים. 19 איורים בצבעי עיפרון מלווים את הסיפור על הילד הזה, שפוחד מהרוח החזקה, ועדיין יוצא להשיג מטרה חשובה ומיוחדת עבורו.

איור מתוך 'סיפור ברוח'

איור מתוך 'סיפור ברוח'

ילדון במסע לעבר מטרה קטנה שיקרה ללבו. קשה שלא להזדהות איתו. הרי גם לנו המבוגרים יש יעדים, רצונות ושאיפות. ומי מאיתנו לא חווה מפעם לפעם פחדים וחששות בקשר אליהם.

איור מתוך 'סיפור ברוח'

ילדון במסע לעבר מטרה שיקרה ללבו

אבל נחזור לילדים שלנו. קחו קבוצת הורים ושאלו אותם מה היו מאחלים לילדיהם. בתקוות של כולם תמצאו בין היתר חיים טובים – בלי בעיות ובלי צרות. רק שצחוק הגורל, הסטטיסטיקה והנסיון יעידו שזו שטות: אין אפשרות לאף אחד מאתנו לארגן לילדינו חיים שכאלו. מתוך הידיעה הכאובה הזאת, אנו מבינים גם שלא היינו רוצים לראות את ילדינו כבובות סוכר עדינות ופריכות, ושמה שבאמת חשוב ונכון הוא, שיעוצבו כך שיוכלו לעמוד מול קושי, בעיה ומכה פה ושם, להתאושש מהם ולהמשיך הלאה. בסופו של דבר הייתי מאחלת לילדי אמונה בעצמם ובדכם, יכולת עמידה מול קושי ונכונות להתמיד – עניינים מהמשפחה הזאת.

אבל איך מלמדים כאלו דברים? אין אפשרות לבוא לאדם לחוץ ולהגיד לו 'תרגע', וכך גם לא יעיל להגיד לילד שפוחד מהתמודדות (שיש בה בחינה של כוחות העצמי, על כל רב-מימדיותו) 'אל תפחד'.
אבל סיפורים יכולים ללמד. הם מסייעים בבניית תמה אישית טובה, ואמונה, בלי לתת הוראות מלמעלה.

סיפור ברוח הוא סיפור על פחד ועל הצעדים הקטנים שבעזרתם מתגברים עליו, וגם על האכזבות שבדרך למטרה, ועל הרצון וההתמדה שמביאים לסוף הטוב.
כל אלו כמובן מגיעים בלי הכותרות והשמות שניתנו להם כאן, אלא בדרך הסיפור והאיור.

780x780-f

חשוב לי להדגיש: הילדון בסיפור ברוח אינו סופרמן כלל וכלל: הוא ילד קטן שפוחד. כל ילדה וילד יוכלו להזדהות אִתו ועם המקום החלש והמכווץ ממנו הוא יוצא. מאמינה שילדים חולמים על סופרמן, אך מבינים מצוין פחד וחולשה, מכירים אותם היטב, ואף שמחים למצוא אותם לפעמים אצל הזולת.
הילד בסיפור הזה מצליח, ומלמד בדרכו, ממש כמו בלמידת מודל, שאפשר. כי על הצלחה לומדים דרך אכזבות, ואומץ אמִתי מתגלה כמובן מול פחד.
ולא צריך מפלצת חיה ואימתנית לפחד ממנה. מספיקה רוח חזקה, כזו שאנשים הולכים בה בסתיו ובחורף, ולא חוששים ממנה כלל. האלמנטים בסיפור ברוח אינם דרקוניים ומפחידים באמת, והאכזבות אינן מפלות של ממש.
הקוראים הצעירים מבינים שאפשר להתמודד אתם, אך יזדהו בנקל עם הקושי של הילדון שמציץ מבין הדפים.
הקושי שלו הוא קושי רגשי, ומובע היטב בספר: גם דרך האיורים – בהבעות הפנים, בתנועה המרומזת מהסביבה המאוירת – וגם דרך הטקסט.
כך מתוארים גם האושר שלו, והסיפוק, והגאווה.

A_Windy_Story-MichalFrenkel

סיפור ברוח הוא ספר הילדים השני שלי (כתיבה ואיור), ויצא לאור בהוצאה עצמית ובסיוע הקהילה.

בדף הפרויקט של הספר תוכלו למצוא את תחילת הסיפור, וגם איורים נוספים (ואפילו סרטון הגשה קצרצר – אני מדברת אליכם דרך המצלמה):

הנה, כאן: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=12160

תודה רבה לתומכים, וגם לקוראים באופן כללי, כרגיל (:

קטגוריות: כללי | מאת:   | פורסם: 5 בדצמבר 2014 0:45 |

הנה זה בא :)

.
את הפוסט הזה, או לפחות כמה גרסאות קודמות שלו, כתבתי כבר כמה פעמים. בראש. תוך כדי רכיבה על אופניים למשל. או במהלכה של ריצה. מאז עבר זמן רב. במהלכו הספקתי לשבור את רגל שמאל, לסיים את עשיית נשוא הפוסט עצמו, להחלים ואף לחזור לטרדות חיי הרגילות, ועד עכשיו הפוסט עדיין לא נכתב ממש.

כי לפעמים ככה זה עם עניינים שמצפים להם כל כך הרבה זמן. כשהם מגיעים הם לא מוציאים מאתנו תמיד את התגובה שציפינו לה.

במקרה הנוכחי, של ספר הילדים הזה שכתבתי ואיירתי, ויצא החודש לאור, ספר החיותיות שמו, הרגשתי כמעט רמאית. באמת: כשהסתיימה העבודה ועבר שלב בית הדפוס (שהיה נקודת הזמן האחרונה שבה היה לי מגע עם התוצר הסופי), לא היה לי כבר מה לעשות בעניין, ומבחינתי לא קרה כלום. לא היו הבדל או התרגשות, והציפיה הפכה להיות עמומה ולא ברורה בכלל. חברה טובה אמרה לי שכשאראה את הספר בחנויות בוודאי אתרגש. קשה היה לי לתאר את זה, ואכן, כשהגיע הרגע, איכשהו, זה לא ריגש אותי כפי שציפיתי, ויותר מהכל הרגשתי שהצלחתי לעבוד על המערכת (רמאית, אמרתי) – "'אני. הוצאתי. ספר. והנה, זה אפילו נראה אמיתי – מונח על מדף הספרים בחנות והכל". היה לי כל כך משונה. אבל מאז עברו כמה ימים, ועוד כמה, והתרגלתי. הספקתי אפילו לשמוח ולהתרגש, ולבדוק בחנויות (כפי שעשו גם כמה מכרים שלי) אם יש את הספר ובאילו מדפים בדיוק. היו גם כמה שסיפרו לי שקנו וכמה הוא מוצלח בעיניהם, והמשמח ביותר: הילדים אוהבים. סער נתן אחד במתנה לגן הילדים בו הוא לומד, והילדים יושבים סביב הספר ספונטנית. וזו היתה אחת המטרות הרי: ספר שהילדים יעיינו בו מרצונם, גם אם אין מבוגר שיקריא.

= = =
מעט על הספר:

ככלל, הספר עוסק בלימוד אותיות הא"ב בדרך חוויתית, וזוהי בעצם מטרתו העיקרית. העניין השונה הוא הדרך. בספר מוצגות אותיות הא"ב בסיוען של חיות, כשלכל אות נבחרה חיה ששמה מתחיל באות המסוימת (אריה – באל"ף, ברווז – בבי"ת וכו'), והחיות בספר צוירו בצורה התואמת את התצורה הגראפית של האות.

הרצון הכללי הוא לאפשר לילדים לקשר בין החיה, כפי שהיא מובאת באיור, לבין הצליל שבו מתחיל שמה, כך שעם התהליך יתבסס קישור מלא בין הצליל לבין צורת האות.
הבחירה בחיות (ולא בחפצים דוממים, למשל) עבור כל החיות נועדה ליצור מוטיבציה ועניין גבוהים יותר אצל הילדים. זאת, מכיוון שהרגש וההקשר הם מרכיבים קריטיים בלמידה אצל ילדים ובכלל.  יכולתם של ילדים ונטייתם הטבעית להיקשר אל חיות ולחבב אותן גבוהות יותר מנטייתם להיקשר אל חפצים. לכן ההיכרות עם האות שי"ן, למשל, תהיה נעימה ומעניינת יותר עבורם, כשהיא תוצג באמצעות שבלול – לעומת הצגתה באמצעות חפץ דומם, כגון שולחן.

לצד כל חיה מופיע גם מלל מחורז, מעין דקלום, ובו מידע כללי עליה, כדי לשמור על רמת עניין, להעשיר את החוויה ולתרום לידע הכללי של הילדים.

בחלקו השני של הספר מוצגות כל האותיות ברציפות, גם כאן בליווי החיות, כעזרה בזכירת הצליל של האות, וכל זאת בתוך 'מילון מאויר', לצורך חזרה, וכדי לבדוק את שילובה של האות במילים נוספות. בחלק זה מופיעה כל מילה חדשה כשאיור צמוד לה, וכך יכולים הילדים להסתייע באיור כדי ללמוד את צלילי המילה.

"הספר מתאים ומומלץ בחום לגילאי גן החובה, בשלב שבו לימוד הקריאה נהיה קריטי, והילדים בשלים לכך. הספר יתאים גם לילדים צעירים יותר, מגיל שלוש בקירוב, שיוכלו להכיר את האותיות עוד לפני שלב הלמידה הסימבולית, וכך להקל את השלב הבא ולחבב עליהם את תחום לימוד הקריאה. הם גם יפיקו עניין והנאה מהטקסטים המחורזים ומהאיורים העשירים שבספר."

= = =

קופים, מתחילים באות קו"ף

קופים, מתחילים באות קו"ף

תהליך הכתיבה והאיור של הספר הזה, משלב הרעיון הראשוני – שהתחיל בנסיון לצייר דג בצורה של האות דל"ת – היה ארוך, ונמשך תוך כדי וליד דברים אחרים. העיקריים היו עבודה, גידול הילדים שלי, וגם שינוי קריטי אחד לפחות שעשיתי בחיים. אבל היו גם המון משניים. רוב הדברים שקורים לנו הם משניים הרי..

דג, מתחיל בדל"ת

דג, מתחיל בדל"ת

במבט לאחור, אני משתאה על כך שהתמדתי במסע הזה. וגם שמחה.

כי כן, בסופו של דבר, יש עניינים שמצפים להם כל כך הרבה זמן, ואז, כשהם מגיעים, זה עלול – אולי – לגבות עוד שבועיים שלושה, אבל בסוף מגיע חיוך.
ובאים סיפוק. ושלווה.

.

.
ספר החיותיות, מיכל פרנקל, הוצ' דני ספרים.

ספר החיותיות

ספר החיותיות

.

.
אל דף הספר בפייסבוק:
http://www.facebook.com/Hayotiot

.

.

קטגוריות: ספרים לילדים | מאת:   | פורסם: 15 במאי 2012 10:24 |

נומי נומי ילדתי

דמיונות, מחשבות של טרום-שינה, אלו שלא תמיד מציאותיות, ואשליות מתוקות של ילדה, המקשיבה למילות שיר ערש מוכר.

אלו היו הבסיס לתסריט בסרטון הבא (פרויקט עבור ערוצי הילדים הופ! ולולי, ברוש הפקות). לא לשכוח סאונד:

נומי נומי ילדתי

קטגוריות: אנימציות | מאת:   | פורסם: 29 במרץ 2007 15:24 |