עשרה דברים שילדים אהבו…
שיר מפעם – עשרה דברים שילדים אהבו – כך אומרים:
1. סוכריה עם דובדבן
2. דברים טובים
3. מסטיק כל מיני צבעים
4. גם טופי
5. כדורגל
6. כדורסל
7. ארמון של חול
8. יואב אהב את רותי
9. הפתעות כאלה
10. טלפלא
:)
שטה עם הזרם – דוקא נחמד:
פרויקט כתיבה קבוצתית – אח"י דקר
באמת נחמד הפרויקט הקבוצתי הזה.
ולא ציינת- נדנדות, ומחבואים ותופסת.
ומה עם קרטיב? וצמות?
עשרה דברים זה ממש לא מספיק כדי להכיל את כל מה שילדים אהבו פעם. עשרים? חמישים. זה יספק אותי. :)
תגובה מאת: מנטה | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 7:53
חיוך גדול על הבוקר.תודה.
תגובה מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 8:00
מקסימה!
עשית לי הרבה טוב על הבוקר, תודה.
תגובה מאת: דרורית | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 8:45
פספסת את המנגינה שבאה עם זה
*מזמזמת*
תגובה מאת: רוני | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 10:18
מנטה – אלו חלקי משפטים משיר פתיחה לתכנית טלויזיה לילדים ששודרה בשנות השבעים, אם איני טועה בימי ראשון בשעה חמש וחצי אחה"צ.
בימי 'מדורת השבט', כל/רוב הילדים שהיו אז בני גילי, פלוס מינוס שנתיים, ראו 'טלפלא'.
השיר מתחיל במילים "מי יודע, מי יודע, אילו מין דברים ילדים אוהבים?", ואז באה התשובה "אני יודע, אני יודע, מה ילדים אוהבים", והפירוט: "סוכריה עם דובדבן ודברים טובים, מסטיק כל מיני צבעים, וגם טופי. כדורגל כדורסל, וארמון של חול, ויואב אוהב את רותי".
זה הבית הראשון.
בית שני:
"מי יודע, מי יודע, אילו סיפורים ילדים אוהבים?"
"אני יודע, אני יודע, אילו סיפורים אוהבים: "על בת מלך ונסיך, ועל גמדים, על קוסם כזה מצחיק, וגם טופי. אגדות וגם שירים, והמון תמונות, וטיול לגן חיות".
והסיום:
"הפתעות כאלה, בטלפלא"
שרו את השיר אלי גורנשטיין המדהים, ואושיק לוי. את הפירוט שרו ילד או ילדה.
מילים: אוריאל אופק
לחן: מוני אמריליו
אני חושבת שמי שראה את התכנית, יזהה מיד.
לאלמוני/ת – תודה. חיוך זה מצויין, ואני שמחה אם הבאתי אותו :)
דרורית – תודה. אני שמחה לשמוע :)
רוני – אכן… :)
תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 11:14
תודה על ההסבר.
אכן, פיספסתי. :)
תגובה מאת: מנטה | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 12:50
והתמונה (זיהיתי את השמלה) הזכירה לי כמה אני מתגעגעת לפוסטי הילדות המאוירים שלך :)
תגובה מאת: מישהי | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 14:56
מנטה – :)
מישהי – תודה :) – משמח שזיהית את השמלה. פוסטים של ילדוּת יחזרו. מבטיחה :)
תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 17:53
ואני גדלתי בעשור שלפני כן על תוכנית לילדים ברדיו. אני עוד זוכרת את המנגינה. והשיר היה: "הקשיבו הקשיבו/קירבו עכשיו לרדיו/ לך בכפר ולך בעיר/נספר סיפור ושיר/היאספו בואו כולכם/הפינה היא שלכם…"
והתמונה מתוקה…
תגובה מאת: עדה | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 19:57
תכנית הרדיו לילדים שאני מכירה וזוכרת היתה 'לאם ולילד' בשתיים ועשרה בצהריים, ברשת א'. עם סיפורי ללה החביבה, ואח"כ 'חתול בשק'.
הילדה שבתוכי מודה לך לגבי התמונה :)
תודה:)
תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 25 ביולי 2007 | בשעה: 21:40
מיכל, אחותי את.
(זכרונות מ"לאם ולילד"(
זוכרת את "ניסן ורחמים?"
ונכון שזה מצחיק לחשוב שמי שקריין שם היה בעצם דויד גרוסמן?
(:
תגובה מאת: דרורית | פורסם ביום: 26 ביולי 2007 | בשעה: 9:56
ניסן ורחמים, כן? :)
לא ידעתי שגרוסמן (שהוא מבחינתי מאסטר בקנה מידה עולמי). חידשת לי. תודה :)
תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 26 ביולי 2007 | בשעה: 14:40
אם אני לא טועה, היה את "לאם ולילד"
ואז היה את "חתול בשק"
שזה היה לילדים הקצת יותר מבוגרים, ושם כיכב גרוסמן.
הנה, מצאתי בויקי, יחי התאים שעוד נותרו לי במוח…
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A7
תגובה מאת: דרורית | פורסם ביום: 26 ביולי 2007 | בשעה: 14:47
אני הייתי מהקהל של 'לאם ולילד'. חתול בשק היה באמת לגדולים :)
שלחתי גם פעם תשובה לחידה, וקיבלתי גלוית תודה וכו'. איך שמחתי :)
תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 26 ביולי 2007 | בשעה: 14:55