מעצבת   |   מאיירת   |   כותבת

הנה זה בא :)

.
את הפוסט הזה, או לפחות כמה גרסאות קודמות שלו, כתבתי כבר כמה פעמים. בראש. תוך כדי רכיבה על אופניים למשל. או במהלכה של ריצה. מאז עבר זמן רב. במהלכו הספקתי לשבור את רגל שמאל, לסיים את עשיית נשוא הפוסט עצמו, להחלים ואף לחזור לטרדות חיי הרגילות, ועד עכשיו הפוסט עדיין לא נכתב ממש.

כי לפעמים ככה זה עם עניינים שמצפים להם כל כך הרבה זמן. כשהם מגיעים הם לא מוציאים מאתנו תמיד את התגובה שציפינו לה.

במקרה הנוכחי, של ספר הילדים הזה שכתבתי ואיירתי, ויצא החודש לאור, ספר החיותיות שמו, הרגשתי כמעט רמאית. באמת: כשהסתיימה העבודה ועבר שלב בית הדפוס (שהיה נקודת הזמן האחרונה שבה היה לי מגע עם התוצר הסופי), לא היה לי כבר מה לעשות בעניין, ומבחינתי לא קרה כלום. לא היו הבדל או התרגשות, והציפיה הפכה להיות עמומה ולא ברורה בכלל. חברה טובה אמרה לי שכשאראה את הספר בחנויות בוודאי אתרגש. קשה היה לי לתאר את זה, ואכן, כשהגיע הרגע, איכשהו, זה לא ריגש אותי כפי שציפיתי, ויותר מהכל הרגשתי שהצלחתי לעבוד על המערכת (רמאית, אמרתי) – "'אני. הוצאתי. ספר. והנה, זה אפילו נראה אמיתי – מונח על מדף הספרים בחנות והכל". היה לי כל כך משונה. אבל מאז עברו כמה ימים, ועוד כמה, והתרגלתי. הספקתי אפילו לשמוח ולהתרגש, ולבדוק בחנויות (כפי שעשו גם כמה מכרים שלי) אם יש את הספר ובאילו מדפים בדיוק. היו גם כמה שסיפרו לי שקנו וכמה הוא מוצלח בעיניהם, והמשמח ביותר: הילדים אוהבים. סער נתן אחד במתנה לגן הילדים בו הוא לומד, והילדים יושבים סביב הספר ספונטנית. וזו היתה אחת המטרות הרי: ספר שהילדים יעיינו בו מרצונם, גם אם אין מבוגר שיקריא.

= = =
מעט על הספר:

ככלל, הספר עוסק בלימוד אותיות הא"ב בדרך חוויתית, וזוהי בעצם מטרתו העיקרית. העניין השונה הוא הדרך. בספר מוצגות אותיות הא"ב בסיוען של חיות, כשלכל אות נבחרה חיה ששמה מתחיל באות המסוימת (אריה – באל"ף, ברווז – בבי"ת וכו'), והחיות בספר צוירו בצורה התואמת את התצורה הגראפית של האות.

הרצון הכללי הוא לאפשר לילדים לקשר בין החיה, כפי שהיא מובאת באיור, לבין הצליל שבו מתחיל שמה, כך שעם התהליך יתבסס קישור מלא בין הצליל לבין צורת האות.
הבחירה בחיות (ולא בחפצים דוממים, למשל) עבור כל החיות נועדה ליצור מוטיבציה ועניין גבוהים יותר אצל הילדים. זאת, מכיוון שהרגש וההקשר הם מרכיבים קריטיים בלמידה אצל ילדים ובכלל.  יכולתם של ילדים ונטייתם הטבעית להיקשר אל חיות ולחבב אותן גבוהות יותר מנטייתם להיקשר אל חפצים. לכן ההיכרות עם האות שי"ן, למשל, תהיה נעימה ומעניינת יותר עבורם, כשהיא תוצג באמצעות שבלול – לעומת הצגתה באמצעות חפץ דומם, כגון שולחן.

לצד כל חיה מופיע גם מלל מחורז, מעין דקלום, ובו מידע כללי עליה, כדי לשמור על רמת עניין, להעשיר את החוויה ולתרום לידע הכללי של הילדים.

בחלקו השני של הספר מוצגות כל האותיות ברציפות, גם כאן בליווי החיות, כעזרה בזכירת הצליל של האות, וכל זאת בתוך 'מילון מאויר', לצורך חזרה, וכדי לבדוק את שילובה של האות במילים נוספות. בחלק זה מופיעה כל מילה חדשה כשאיור צמוד לה, וכך יכולים הילדים להסתייע באיור כדי ללמוד את צלילי המילה.

"הספר מתאים ומומלץ בחום לגילאי גן החובה, בשלב שבו לימוד הקריאה נהיה קריטי, והילדים בשלים לכך. הספר יתאים גם לילדים צעירים יותר, מגיל שלוש בקירוב, שיוכלו להכיר את האותיות עוד לפני שלב הלמידה הסימבולית, וכך להקל את השלב הבא ולחבב עליהם את תחום לימוד הקריאה. הם גם יפיקו עניין והנאה מהטקסטים המחורזים ומהאיורים העשירים שבספר."

= = =

קופים, מתחילים באות קו"ף

קופים, מתחילים באות קו"ף

תהליך הכתיבה והאיור של הספר הזה, משלב הרעיון הראשוני – שהתחיל בנסיון לצייר דג בצורה של האות דל"ת – היה ארוך, ונמשך תוך כדי וליד דברים אחרים. העיקריים היו עבודה, גידול הילדים שלי, וגם שינוי קריטי אחד לפחות שעשיתי בחיים. אבל היו גם המון משניים. רוב הדברים שקורים לנו הם משניים הרי..

דג, מתחיל בדל"ת

דג, מתחיל בדל"ת

במבט לאחור, אני משתאה על כך שהתמדתי במסע הזה. וגם שמחה.

כי כן, בסופו של דבר, יש עניינים שמצפים להם כל כך הרבה זמן, ואז, כשהם מגיעים, זה עלול – אולי – לגבות עוד שבועיים שלושה, אבל בסוף מגיע חיוך.
ובאים סיפוק. ושלווה.

.

.
ספר החיותיות, מיכל פרנקל, הוצ' דני ספרים.

ספר החיותיות

ספר החיותיות

.

.
אל דף הספר בפייסבוק:
http://www.facebook.com/Hayotiot

.

.

קטגוריות: ספרים לילדים | מאת:   | פורסם: 15 במאי 2012 10:24 |

10 תגובות »

  1. מיכל, הספר מקסים וכל ילדיי מקלואי בת 3 ועד דין (13) אוהבים אותו.
    אני נוסף לכל, אוהבת אותך.

    תגובה מאת: נטלייק | פורסם ביום: 15 במאי 2012 | בשעה: 10:32

  2. יופי. מזמן לא עושים ספרים כאלה. בהצלחה מיכל.

    תגובה מאת: קורינה | פורסם ביום: 15 במאי 2012 | בשעה: 13:45

  3. אני שמחה בשבילך, זה נראה מתוק וכיף.
    והקהות מאוד מוכרת. מאוד.

    תגובה מאת: רוני | פורסם ביום: 15 במאי 2012 | בשעה: 19:13

  4. איזה יופי !! מזל טוב ! והמון הצלחה :-)

    תגובה מאת: אאאליסיה | פורסם ביום: 15 במאי 2012 | בשעה: 21:04

  5. מיכל בהצלחה רבה;

    תגובה מאת: עודד | פורסם ביום: 15 במאי 2012 | בשעה: 21:59

  6. איזה יופי!
    איפה אפשר להשיג אותו? האם הוא כבר בחנויות?

    תגובה מאת: יוסי דר | פורסם ביום: 16 במאי 2012 | בשעה: 3:24

  7. נטלייק :) – גם אני אוהבת אותך }{, ותודה (מעולם לא חשבתי שזה יכול לעזור בארץ-עיר אגב. היו צריכים לכתוב את זה על גב הספר)
    קורינה יקרה, תודה. מעריכה מאוד את דעתך, ומשמח אותי לקרוא את שכתבת.
    רוני – יכולה לראות אותך במצב הקהה הזה. באמת. והרבה תודה על הפרגון גם :)
    אליסיה :) – תודה תודה תודה.
    עודד – גם, תודה רבה לך :)
    יוסי – כן, בהחלט בחנויות :) – תודה רבה.

    תגובה מאת:  מיכל | פורסם ביום: 16 במאי 2012 | בשעה: 9:02

  8. מי עשתה הכל בשקט בשקט בלי לספר כלום?

    מזל טוב מותק, בהצלחה גדולה, מי יתן וכל גננות הטרום חובה יעבדו עם הספר שלך אמן סלע!

    תגובה מאת: ח ל י | פורסם ביום: 16 במאי 2012 | בשעה: 16:48

  9. ברכות חמות מיכל… נדמה היה לי שברכתי כבר בפייסבוק אבל יותר טוב פעמיים מאף פעם לא.
    אני זוכרת שהיה לך קול פנימי שדרש ממך לסיים ראשית את זה לפני הבא, אז אני כבר מחכה לספר הבא.
    רק טוב :-)

    תגובה מאת: יולי | פורסם ביום: 16 במאי 2012 | בשעה: 19:24

  10. ח ל י :) – זו היתה אחת התוצאות של ה'ידיעה' הברורה שהספר לא יצא לאור בסופו של דבר. גם אחרי בית הדפוס, אגב. עד שממש יצא לאור. ותודה לגבי האיחולים :)

    יולי יקרה – אני נדהמת (ונרגשת) שזכרת :) – המון המון (!) תודה

    תגובה מאת:  מיכל | פורסם ביום: 17 במאי 2012 | בשעה: 10:26

התעדכן בתגובות חדשות לפוסט באמצעות פיד RSS . טראקבק

הוסף תגובה !